האדם - עץ השדה​

זה מכבר נשרו העלים מהאילן,

עזבוהו לנפשו, הבאישו ונמקו.

השאירוהו חשוף לסופת הקור החודרת עד לשד עצמותיו.

רגבי שלג נערמות על ענפיו,

כולו קופא מקור . מצבו כלאחר יאוש.. נבול יבול..

אך הנה.. הנה.. שם.. במעמקי התהום.

במצולות האדמה האטומה, כבר עולה ביום זה השרף באילנות.

בשעה מייאשת זו כבר יונק לשד השורשים את מיץ ההפראה.

אמנם שום סימן מיוחד לא נראה, שום תקווה..

אך שם, בפנים עמוק בבטן האדמה,

שם כבר מתרוננת צמיחה חדשה, חיים חדשים.

 

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות,

נחוג באמצעו של החורף, מבשר על בוא האביב,

רוב גשמי השנה כבר עברו על האילנות.

הם חוסנו בגשם ובקור

ועתה מתחיל עידן חדש לתת בהם את אותותיו    

האביב הקרב ובא.

ט"ו בשבט הוא היום השולח פריסת שלום

חמה ומעודדת מהאביב שבאופק.

המסור היהודית, ממתיקה סוד ולוחשת:

הנה אילנות אלה חוגגים כבר עכשו

את התחדשות האביב

בתוככי מעטה הקליפה הקפואה

כבר החלו לפכות חיים חדשים ורעננים!

אמנם כמשו עליהם ונשרו בשלכת,

אך כעת מתחילה צמיחתם מחדש

חיים רעננים וחדשים פורצים מתוכם,

האביב מתעורר וקם לתחייה.

שקטו הסערות, תיפצע קליפת האילנות

אך הפעם תוציא ציצים ופרחים.

נבטי צמיחה חדשים ,חיים חדשים.

אהובה,

אף את כך, חרף התלאות והסערות, כמו האילן שמושרש בבטן האדמה וממנה מפכים מעיינות החיים. כי יותר משטיפסו העצים לגבוה, העמיקו את שורשיהם בקרקע. לפיכך, לא יכלו להם הרוחות והסערות. למראית עין, נראה לך שהכל מכוסה במעבה החושך והערפל. הסתר בתוך הסתר.. אך לאמיתו של דבר, כבר מתנוצץ אור צח ובהיר בשחקים. עוד נכונו ימים טובים מאלה..                 (ע"פי הרש"ר הירש).

מאמרים

מרכז לטיפול בפוסט טראומה והכשרת מטפלים

054-9118681​

saradvr1960@gmail.com​